הולדת עם בן חורין
פסח (פֶּסַח) נחוג מט״ו בניסן, בתחילת האביב, שבעה ימים (שמונה מחוץ לארץ ישראל). הוא מציין את יציאת מצרים — השחרור מעבדות שבו החלה תולדות העם.
שמו מן «פסח», «דילג»: בליל המכה האחרונה פסח המוות על הבתים שסומנו בדם קורבן הפסח. עם שחר יצא העם ממצרים בחיפזון כזה שהבצק לא הספיק לתפוח, והלחם נשאר שטוח: מצה.
פסח הוא חג של חירות וזיכרון. בליל הסדר מספרים סביב השולחן את סיפור יציאת מצרים מדור לדור — כדי שכל אדם ירגיש כאילו הוא עצמו יצא מעבדות לחירות.
פסח באזרבייג'אן
אזרבייג'אן היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם ובעלת מסורת ארוכה של סובלנות בין-דתית. בפסח עורכים בבתי באקו וקובה את הסדר, קוראים בהגדה ומציבים על השולחן מצה וקערת סדר.
מקום מיוחד שמור לקרסנאיה סלובודה (קירמיזי קסבה) שליד קובה — אחד המקומות המעטים בעולם שבהם חיים יהודי ההרים בריכוז. שם מקבלים את הפסח כל הקהילה, במנהגי אביב, במנגינות ג'והוריות עתיקות ובמאכלי חג משלהם.
להיכנס אל החג
שלושה צדדים של פסח — סיפור יציאת מצרים, ליל הסדר ושולחן החג עם המצה.
בכל דור ודור
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
החג במספרים
פסח חל בט״ו בניסן ונמשך שבעה ימים (שמונה מחוץ לארץ ישראל). בלוח הגרגוריאני, בדרך כלל סוף מרץ או אפריל — תמיד באביב.